top of page

שאלות נפוצות

קוגניציה היא התהליך המחשבתי של עיבוד ורכישה של מידע.

ירידה קוגניטיבית מתארת הפרעה ביכולות החשיבה, ויכולה לכלול פגיעה ביכולת הזיכרון, הריכוז, השפה, התמצאות בזמן ובמרחב והיכולות הניהוליות. לעיתים קרובות, פגיעה שכזו איננה מבודדת ומלווה גם בשינויים רגשיים והתנהגותיים.

מהי נוירולוגיה קוגניטיבית?

תפקוד קוגניטיבי הינו תהליך מורכב, אשר מערב איזורים רבים במוח ודורש משאבים. חשוב לזכור, כי ישנן מחלות ומצבים רבים שיכולים להביא לירידה ביכולת הקוגניטיבית – הן מחלות מוחיות והן הפרעות סיסטמיות, אשר משפיעות על המוח. דוגמאות לכך ניתן למצוא למשל בחסר ויטמינים, השפעות ותופעות לוואי מתרופות, חוסר איזון הורמונלי, הפרעות שינה ועוד.

ישנן גם דוגמאות רבות למחלות מוחיות היכולות לגרום לפגיעה קוגניטיבית. החל ממחלות כלי דם של המוח - כגון שבץ מוחי או דימום, מחלות דלקתיות כגון טרשת נפוצה, גידולים מוחיים, חבלות ראש, מחלות זיהומיות כגון איידס וסיפיליס, וכן מחלות ניווניות של המוח - כגון מחלת האלצהיימר.

בחלק מהמחלות הללו קיימים תסמינים נוספים מעבר לפגיעה הקוגניטיבית, בין אם תסמינים גופניים או  נוירולוגיים אחרים.

בנוסף לכך, ישנם מצבים התפתחותיים של קושי קוגניטיבי החל מתקופת הילדות, כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ולקויות למידה, אשר לעיתים אינם מאובחנים אלא רק בבגרות.

מה גורם לירידה קוגניטיבית?

במקרה שקיימת תלונה קוגניטיבית, מומלץ לפנות לנוירולוג.ית קוגניטיבי.ת על מנת שניתן יהיה לאפיין האם אכן קיימת ירידה קוגניטיבית ומהי חומרתה. לאחר מכן תגובש תכנית לבירור הגורם הרפואי לפגיעה, ובהתאם לתוצאות מתן המלצות לגבי הטיפול המתאים ומעקב לפי הצורך.

באילו מצבים מומלץ לפנות לנוירולוג.ית קוגניטיבי.ת?

מומלץ להגיע עם מלווה שמכיר את המטופל היטב, אשר מתגורר עימו או פוגש בו בתדירות גבוהה. ישנה חשיבות רבה לקבל מידע מהימן אודות הקשיים הקוגניטיביים וההשפעה שלהם על התפקוד היומיומי, ולעיתים קרובות דווקא המלווים הם אלו המבחינים בקשיים הקוגניטיביים, גם אם המטופל עצמו אינו מודע להם.

בנוסף רצוי להביא (אם יש):

  • סיכום קצר של מחלות רקע והיסטוריה רפואית מרופא המשפחה, כולל רשימת תרופות עדכנית.

  • סיכומי ביקור קודמים בגין תלונות אלו (במידה והותחל בירור על ידי נוירולוג.ית/גריאטר.ית)

  • תוצאות של מבחנים ואבחונים קוגניטיביים קודמים (שבוצעו על ידי נוירולוג.ית/גריאטר.ית/ נוירופסיכולוג.ית/מרפא.ה בעיסוק).

  • פיענוחים ודיסקים של בדיקות הדמיה (CT ראש/MRI מוח/מיפוי מוח).

  • תוצאות בדיקות מעבדה כמו בדיקות דם.

מה מומלץ להביא לפגישה עם נוירולוג.ית קוגניטיבי.ת?

בדיקה של נוירולוגי.ת קוגניטיבי.ת מתחילה בתשאול (אנמנזה) מעמיק של המטופל ושל מלווה, במטרה לאפיין את התלונה הקוגניטיבית ואת חומרתה, ולברר את אפשרות קיומן של מחלות הפוגעות בקוגניציה. בהמשך, יש לבצע מבחן על מנת להעריך את המצב הקוגניטיבי באופן אובייקטיבי וכמותי. מבחנים נפוצים בשימוש בישראל כוללים את מבחן מיני-מנטל (MMSE) ומבחן מוקה (MoCA). לעיתים יש צורך בביצוע מבחנים קוגניטיביים מקיפים יותר, ואז מבצעים אבחון נוירופסיכולוגי, הנקרא גם אבחון קוגניטיבי. לשם כך לעיתים יש להיעזר בנוירופסיכולוג.ית.

בנוסף, הנוירולוג.ית מבצע.ת בדיקה נוירולוגית גופנית הכוללת למשל בדיקת החזרים (רפלקסים) או בדיקה של תפקוד מוטורי.

לאחר ביצוע הערכה זו, הנוירולוג.ית הקוגניטיבי.ת יפנה לבדיקות עזר נוספות, בהתאם למקרה ולצורך, הכוללות בדיקות הדמיה של המוח כמו CT ו-MRI, ומיפוי מוח (PET ו-SPECT), בדיקות דם שונות, בירור ווסקולרי, ולעיתים גם ניקור מותני או מיפויי מוח מתקדמים.

שקלול כל הממצאים יסייע לנוירולוג.ית הקוגניטיבי.ת לקביעת אבחנה, קבלת החלטות טיפוליות ומתן המלצות מותאמות למטופל.ת.

למה לצפות בפגישה עם נוירולוג.ית קוגניטיבי.ת?

bottom of page